ניתוח פלסטי הוא חוויה משמעותית שיכולה לשפר את הביטחון העצמי, והמראה החיצוני של המטופל.
יחד עם זאת, שלב ההתאוששות לאחר הניתוח, נחשב כלא פחות קריטי מההליך עצמו.
להפתעתם של מטופלים רבים, בתהליך ההתייעצות מול הכירורג הפלסטי, עולה נושא המתמקד במצב הנפשי לפני ביצוע הניתוח, ובעיקר לאחריו.
מדוע? מחקרים מראים שמתח וחרדה משפיעים על שלבי הריפוי, ועלולים לגרום לסיבוכים מיותרים, להאריך את משך הריפוי וכמובן, לפגוע בחזרה לשגרה של המטופל. מחקר נוסף ממש מצא קשר ישיר בין מתח נפשי לאופן בו הפצעים החלימו.
החדשות הטובות? יש מה לעשות עם זה.
לפני שנבדוק באילו טכניקות תוכלו להיעזר כדי להחלים מהר וטוב יותר, נבין למה זה חשוב.
למתח וחרדה יש השפעה ישירה ומוכחת על מערכת החיסון – זו שממלאת תפקיד מכריע בריפוי פצעים לאחר ניתוח פלסטי, ובעצם, כל ניתוח.
איך זה עובד? רמות מתח גבוהות מובילות לשחרור הורמוני לחץ כמו קורטיזול ואדרנלין. אם ההורמונים הללו נשמעים לכם מוכרים, אתם צודקים – אלו ההורמונים האחראים על ההישרדות שלנו, כשאנחנו נתקלים בנמר טורף למשל, או בכל מצב מסוכן אחר.
אבל כשהורמונים אלה מופרשים בכמות קטנה לאורך זמן (כמו למשל כשאנחנו במתח נפשי), עלולה להיפגע היעילות של מערכת החיסון, ואז נפגעים גם תהליכי הריפוי, ועולה החשש לזיהום.
לפני הכל, חשוב להגיד – כל ניתוח פלסטי יכול לעורר מתח. זה טבעי. הגוף עובר שינוי ויש לעבד אותו.
לא משנה אם מדובר בהליך קל יחסית, כמו ניתוח אף או מילוי קמטים, או הליכים מורכבים יותר כמו הרמת חזה או מתיחת פנים – מדובר בהליך שעלול לגרור עימו כאב וחוסר נוחות.
בשל הסיבה הזו, מטופלים רבים מעידים על 'רכבת הרים' אמוציונלית לפני הניתוח הפלסטי וגם לאחריו, ועל הופעה של רגשות שונים מהתרגשות ועד חרדה, דאגה או חוסר סבלנות. כל אלה אופייניים והם אפילו חלק מהתהליך השלם.
יחד עם זאת, מתח וחרדה בעיקר אחרי הניתוח אינם גזירת גורל, ויש מה לעשות עם זה.
העצה הטובה ביותר היא כתמיד – לדבר. אפשר לשתף את המנתח הפלסטי בחששות לגבי ההליך לפני ביצוע ולאחריו, וכמובן גם את הסביבה הקרובה. לשמירה על אורח חיים בריא משמעות גדולה בתהליכי הריפוי, והיא כוללת תזונה מאוזנת ונכונה, מנוחה ושמירה על הרגלי שינה.
בנוסף, כמו בכל מצב מעורר חרדה, גם אחרי ניתוח פלסטי אפשר ליישם טכניקות הרפיה ונשימה.
למה זה כדאי? טכניקות להורדת מתח נחשבות לכלי רב עוצמה כדי לקדם החלמה מהירה, ותחושה כללית טובה. תרגולים כמו נשימה עמוקה ומודעת, הרפיית שרירים מבוקרת, תרגול מיינדפולנס ומדיטציה עוזרים לווסת את מערכת העצבים, להרגיע את הנפש ולשלוט בתגובה הפיזיולוגית של הגוף.
נשימה עמוקה מעודדת את הפעלת מערכת העצבים הפרא-סימפתטית, זו שמווסתת את הורמוני הדחק, ומורידה את קצב פעימות הלב.
מדיטציה ומיינדפולנס ממקדת את התודעה בכאן ועכשיו, ועוזרת להפחית חרדה.
חשוב מאד להתייעץ עם רופא פלסטיקאי מומחה לפני כל פעילות גופנית, קלה ועדינה ככל שתהיה.
לכאורה, מה הקשר בין מצב נפשי לבין ניתוח פלסטי? מסתבר שהקשר הדוק.
מטופלים עשויים להרגיש תחושות שונות בעוצמות שונות, מהתרגשות, פחד, חוסר ביטחון לגבי הבחירה או התוצאה.
חשוב לשים לב לתחושות אלה, מאחר ואופן הטיפול בהן עלול להיות ההבדל בין ריפוי יעיל וקצר לבין תהליך ארוך יותר. בכל מצב בחיים ובעיקר לאחר ניתוח פלסטי, תשומת לב למצב הנפשי עשוי להקל על המטופל, ולטפח ביטחון, חוסן ובעיקר סבלנות במהלך ההחלמה.
לסיכום
אם אתם מתכוננים לניתוח פלסטי או מתאוששים ממנו, זכרו שהטיפול הנפשי חשוב לא פחות מהטיפול בגוף.
חשוב להקצות מקום ומרחב לתהליכי הריפוי, להבין שמתח וחרדה הם רגשות טבעיים, אבל לא לתת להם לנהל את התהליך. על ידי הבנת ההשפעה הפיזיולוגית על הגוף, היכרות עם טכניקות הרפיה ונשימה ומתן מקום לכל תחושה, אפשר לא רק לשפר את התוצאות של הניתוח, אלא לתרום לתחושת רווחה ורוגע הרבה אחריו.