נגעי עור נחלקים לשלושה סוגי גידולים:
- גידולים שפירים – אלו נגעי עור מולדים ונרכשים. המולדים, לרוב, הן שומות בצבע חום, או המנגיומות בצבע אדום או כחול, גידולים שומניים למיניהם וכו'. הנרכשים, הן שומות למיניהן חלקן עם פוטנציאל להשתנות לממאירות, ואחרות ללא פוטנציאל שינוי. פפילומות יבלות וירליות וכו'.
- גידולים פרה מליגניים – אלו נגעי עור שפירים. לפני הפיכתם לממאירים ניתן לציין בהם את BOWEN'S DISEASE – נגע הנגרם מחשיפה לשמש ונימצא היסטולוגית בין הסולר קרטוזיס, שהינו שפיר לגידול ממאיר בשם Squamous Cell Carcinoma – SCC מיקרוסקופית נגע שטחי אדמדם מכוסה קשקשת דומה ל- Basal Cell Carcinomaׂ – BCC.
- Keratoacanthomas נראה כנגע נודולרי מכויב בדומה ל-SCC, מאפיינים אותו גדילה מהירה.
- Jadasson nevus נגע מולד היכול להפוך ל BCC.
- גידולים ממאירים – BCC נגרם בעקבות חשיפה לקרינת השמש. יש מס' צורות קליניות לגידול השטחי והנודולרי בדכ' ללא גרורות ומאמירותו מקומית בלבד. היחיד שיש לו פוטנציאל לשליחת גרורות הוא המורפאה, הנראה כצלקת שקועה מגובה העור, בעל גבולות לא ברורים.
- SCC ממאיר יותר מהBCC – יכול לשלוח גרורות לבלוטות לימפה אזוריות ואף גרורות מרוחקות. Melanoma, הממאיר ביותר מבין גידולי העור. בחלק גדול מהמקרים יש סיפור משפחתי. הגידול שולח גרורות לבלוטות הלימפה האזוריות ולאברים מרוחקים. מדובר בגידול קטלני שרק אבחונו המהיר, בשלביו הראשונים (נקבע לפי עומק החדירה במ"מ) מאפשר טיפול מתאים והחלמה. גידולים נוספים, סרקומות למיניהן וכו'.
הטיפולים האפשריים
בתהליך הסרת נגעי עור שפירים מבצעים גילוח, כלומר חיתוך טנגנציאלי בגובה העור. לעיתים יש צורך בכריתה, בגידולים שומניים למשל בכתמי הלידה, האדומים והכחולים, שהינם גידולים שפירים של כלי הדם, יש לשקול טיפול בלייזר.
- גידולים פרה מליגניים יש לכרות את כל העור ובשלמות.
- בגידולים הממאירים, בנוסף לכריתה המלאה, יש צורך בהרחבות כריתה ואף טיפולים משלימים, כהקרנות וטיפולים משלימים נוספים, להשגת ריפוי באחוזים גבוהים יותר.
קיימת טכניקת כריתה הנקראת Mohs chemosurgery, המשמשת לכריתת נגעי עור ממאירים עם אחוזי ריפוי גבוהים יותר מאשר כריתה רגילה. בטכניקה זו עושים בדיקות היסטולוגיות תוך כדי הכריתה הנעשית לפי מיפוי. כך מגיעים לכריתות בשלמות, המאפשרות ניתוח משחזר מידי, בהמשך לכריתה. אינדיקציות לכריתה בטכניקה זו גידולים חוזרים או כאלה שלא נכרתו בשלמות, באזורים שאין עודפי עור כמו בפנים, יש עניין לכרות את הגידול בשלמות, עם מינימום כריתה של עור בריא.
לסיכום, רצוי להגיע פעם או פעמיים בשנה לרופא לבדיקה, לעשות ביופסיות מנגעים חשודים ולהחליט על הטיפול המתאים, בהתאם לאבחנה הקלינית וההיסטולוגית. הסיבוך העיקרי בניתוחי גוף אלה הן צלקות לא יפות.
